פעילות צנצנת הרגשות
מטרת הפעילות:
לעזור לילד לבטא את רגשותיו, להרגיע את עצמו ולהתמקד בתחושות חיוביות. הפעילות מעודדת שיחה פתוחה על רגשות ומספקת כלי פשוט ומוחשי להתמודד עם כעס.
חומרים:
- צנצנת ריקה (עדיף שקופה) או קופסא עם מכסה
- חתיכות נייר צבעוני או גזרי עיתון
- טושים או עפרונות צבעוניים
- מדבקות, נצנצות וכל קישוט שהילד אוהב
- שעון חול או טיימר
שלבי הפעילות:
- הכנת הצנצנת: בקשו מהילד לעזור לכם לקשט את הצנצנת כך שתהיה מיוחדת עבורו. אפשר להשתמש במדבקות, צבעים, ונצנצות. בזמן ההכנה, דברו על הכעס שלו והסבירו שבעתיד נשתמש בצנצנת הזו כדי "לשחרר את הרגשות".
- כתיבת רגשות: חתכו את הנייר לחתיכות קטנות. בקשו מהילד לכתוב (או לצייר, אם הוא קטן מדי) כל דבר שגורם לו להרגיש כעס, עצב או תסכול. חשוב לתת לו את החופש לבטא את כל מה שעל ליבו.
- מילוי הצנצנת: כשהילד מרגיש כועס, בקשו ממנו לשים את פתקי הרגשות לתוך הצנצנת. הסבירו שהרגשות האלה יכולים "להישאר מוגנים" בצנצנת, ואנחנו לא חייבים להחזיק אותם בפנים.
- נשימות עמוקות עם צנצנת הרגשות: השתמשו בטיימר או שעון חול. בקשו מהילד לשבת בנוחות ולנער את הצנצנת. תוך כדי שהחלקים נעים, אמרו לו לקחת נשימות עמוקות עד שהחלקיקים מפסיקים לזוז, ולחשוב על איך הוא מרגיש עכשיו.
- שיחה לאחר הפעילות: לאחר שהחלקים בצנצנת נרגעים, שבו עם הילד ודברו על מה שהוא הרגיש. נסו לעזור לו להבין מה עורר את הכעס ומה אפשר לעשות אחרת בפעם הבאה.
יתרונות הפעילות:
- מספקת כלי מוחשי ומרגיע להתמודדות עם כעס.
- מאפשרת לילד לבטא רגשות במקום להשאיר אותם בפנים.
- מאפשרת שיחה פתוחה על רגשות ועוזרת לפתח מיומנויות לוויסות עצמי.
פעילות שלבי ההצלחה
מטרת הפעילות:
לעזור לילד לזהות את התסכול שלו, לפרק אותו למשימות קטנות ומעשיות ולבנות תחושת הצלחה והתגברות על האתגרים.
חומרים:
- נייר גדול (כמו בריסטול)
- טושים או עפרונות צבעוניים
- מדבקות או קישוטים
- דבק
שלבי הפעילות:
- דברו על התסכול: שבו עם הילד במקום נעים ושקט ושאלו אותו מה גורם לו להרגיש מתוסכל. עודדו אותו להביע את התחושות שלו ולתאר את הבעיה או האתגר שמולו הוא ניצב. הקשיבו בסבלנות ואמפתיה, בלי לשפוט או לנסות לפתור מיד את הבעיה.
- ציור שלבי ההצלחה: בקשו מהילד לצייר "שלבים" על הנייר הגדול, כשכל שלב מייצג צעד קטן לקראת השגת המטרה שלו. עזרו לו לחשוב על צעדים קטנים וברורים שהוא יכול לעשות כדי להתקדם לקראת פתרון הבעיה או האתגר.
- רישום הצעדים: על כל מדרגה, כתבו יחד את הצעדים שהילד צריך לעשות כדי להתגבר על התסכול. הצעדים צריכים להיות ברורים, קטנים וישימים. למשל, אם התסכול נובע משיעורי בית קשים, הצעדים יכולים להיות: "לבקש עזרה מההורים", "לעבוד על חלק אחד בכל פעם", "לקחת הפסקה קצרה בכל 10 דקות".
- קישוט המדרגות: בקשו מהילד לקשט את המדרגות ולהפוך אותן לצבעוניות ומהנות. זה עוזר להפוך את התהליך לחיובי ומשמח יותר, ונותן לו תחושת שליטה ובעלות על התהליך.
- ביצוע הצעדים והצלחות קטנות: בכל פעם שהילד משלים צעד, עודדו אותו לסמן אותו ב"וי" או במדבקה. זה נותן תחושת הישגיות ומחזק את הביטחון העצמי.
- שיחה על התהליך: לאחר כמה ימים או שבועות, שבו שוב עם הילד ודברו על התהליך. שאלו אותו איך הוא מרגיש עכשיו לגבי האתגר ומה למד מהתהליך. חזקו אותו על כל צעד קטן שעשה ועל המאמצים שלו להתמודד עם התסכול.
יתרונות הפעילות:
- מאפשרת לילד לפרק בעיות גדולות למשימות קטנות וישימות.
- מעודדת תחושת הישגיות ובונה ביטחון עצמי.
- מספקת כלי מוחשי ומסודר להתמודדות עם תסכול ומחזקת את תחושת השליטה.
פעילות צייר את הפחד
מטרת הפעילות:
לעזור לילד להבין את הפחד שלו, לתת לו ביטוי מוחשי ולהתמודד איתו בדרך יצירתית ומשחקית.
חומרים:
- דף נייר גדול או בריסטול
- טושים, עפרונות צבעוניים, צבעי מים או גירים
- מספריים ודבק
- מדבקות, נצנצים וכל חומרי יצירה שהילד אוהב
שלבי הפעילות:
- שיחה פתוחה על הפחד: שבו עם הילד ושאלו אותו על מה שמפחיד אותו. הקשיבו לו בסבלנות ואמפתיה, ונסו להבין מה בדיוק מעורר את הפחד ומה הוא מרגיש כשזה קורה. חשוב להראות הבנה ולתת לו את התחושה שפחד הוא רגש טבעי ורגיל.
- ציירו את הפחד: בקשו מהילד לצייר את הפחד שלו. הסבירו שאין צורך בציור מדויק או יפה – הוא יכול לצייר את הפחד כמו שהוא מרגיש אותו. זה יכול להיות דמות מפחידה, חיה, מצב או אפילו מריחה של צבעים שמבטאים את הפחד.
- התייחסות לפחד כמסע: לאחר שהפחד קיבל ביטוי מוחשי, דברו עם הילד על מה שצייר. אפשר לשאול שאלות כמו: "מה הדמות הזו אוהבת?", "מה היא מפחדת בעצמה?", או "איך אפשר לעזור לה להיות פחות מפחידה?". זה עוזר לשנות את היחס לפחד ולהתייחס אליו כחלק שניתן להתמודד איתו ולהבין אותו.
- הכנת "גלימת אומץ": לאחר מכן, בקשו מהילד להביא פריט לבוש או בובה או להכין "גלימת אומץ" מנייר שתעזור לו להתמודד עם הפחד. זה יכול להיות כובע "קסום", חולצה אהובה, שמיכה מנחמת, או כל חפץ אחר שיעניק לו תחושת ביטחון.
- משחק התפקידים: ערכו משחק תפקידים שבו הילד משתמש ב"גלימת האומץ" שלו ומתמודד עם הפחד שלו (הציור). אפשר להציג את הפחד כמו דמות שמדברת ולהגיב אליה באומץ ובביטחון.
- חיזוק והערכה: אחרי הפעילות, שבחו את הילד על האומץ שלו לבטא את הפחד ועל היצירתיות שבה השתמש כדי להתמודד איתו. דברו על כך שפחד הוא רגש טבעי, ושבכל פעם שהוא מתמודד איתו – הוא מתחזק ומתפתח.
יתרונות הפעילות:
- מעניקה לילד דרך מוחשית לבטא את הפחד שלו.
- מאפשרת להתייחס לפחד כאל משהו שניתן להתמודד איתו.
- מפתחת חשיבה יצירתית ופתרון בעיות.
- מחזקת את תחושת האומץ והביטחון העצמי.
פעילות קופסת הרוגע
מטרת הפעילות:
לעזור לילד לזהות את תחושות החרדה שלו ולספק לו כלים להתמודדות עם חרדה ולחץ בצורה חיובית ומרגיעה. הפעילות מתמקדת ביצירת "קופסת רוגע" אישית המכילה פריטים שעוזרים לו להירגע ולהתמקד בתחושות נעימות.
חומרים:
- קופסה קטנה (כמו קופסת נעליים) או קופסת פלסטיק עם מכסה
- צבעים, מדבקות וחומרי יצירה לקישוט הקופסה
- פריטים שונים להרגעה: צעצועים קטנים, כדור לחיצה, פנס קטן, בובות אצבע, חפץ רך כמו בד, שמיכה קטנה, פתקי השראה, קוביית משחק או כל דבר שהילד מרגיש שעוזר לו להירגע
- דפים, טושים או עפרונות צבעוניים
שלבי הפעילות:
- הסבר על חרדה ותחושת לחץ: שבו עם הילד במקום נעים ושקט, ודברו איתו על תחושות החרדה. הסבירו שחרדה היא תחושה טבעית שכולנו מרגישים לפעמים, וחשוב למצוא דרכים להתמודד איתה ולהפחית את הלחץ.
- יצירת "קופסת הרוגע": בקשו מהילד לקשט את הקופסה כך שתהיה ייחודית ושייכת לו. הוא יכול לצבוע, לצייר, להוסיף מדבקות וכל מה שיעזור לו להרגיש טוב לגבי הקופסה שלו. בזמן הקישוט, דברו על דברים שמרגיעים אותו ומה הוא אוהב לעשות כשהוא מרגיש לחוץ.
- מילוי הקופסה: עזרו לילד לבחור פריטים שונים שיכולים לעזור לו להירגע ולהפחית את תחושת החרדה. שאלו אותו אילו דברים הוא אוהב לגעת בהם, להריח או להסתכל עליהם כשהוא מרגיש לחוץ. הכניסו לקופסה צעצועים קטנים, כדור לחיצה, בובה קטנה, פתקי השראה, וכל דבר אחר שהילד מרגיש שהוא יעיל עבורו.
- תרגול נשימות עם הקופסה: בקשו מהילד לשבת בשקט עם הקופסה ולפתוח אותה. תדריכו אותו לנשום עמוק כמה פעמים, ולאחר מכן להוציא את הפריטים מהקופסה ולשחק או להתמקד בהם אחד אחד. עזרו לו לחשוב על מחשבות מרגיעות או חיוביות בזמן שהוא משתמש בפריטים.
- שימוש בקופסה בעת הצורך: הסבירו לילד שהוא יכול להשתמש בקופסה בכל פעם שהוא מרגיש חרדה או לחץ. עזרו לו לזהות מצבים בהם הוא מרגיש את התחושות הללו, ולהשתמש בקופסה ככלי להתמודדות.
- שיחה ותמיכה: שבו עם הילד אחרי שימוש בקופסה ושאלו אותו איך הוא הרגיש. חזקו אותו על השימוש בכלי והתמודדות עם החרדה, והמשיכו להיות זמינים לתמוך ולדבר.
יתרונות הפעילות:
- מספקת לילד כלי מוחשי להתמודדות עם חרדה ולחץ.
- מעודדת את הילד להירגע ולהתרכז בתחושות חיוביות.
- מאפשרת שיחה פתוחה על רגשות ותחושות.
- מפתחת תחושת שליטה וביטחון עצמי במצבי חרדה.
תרגיל שיחת מראה
מטרת התרגיל:
לעודד את הילד לדבר לעצמו בצורה חיובית ומעצימה, ולחזק את הביטחון העצמי שלו באמצעות חזרה על אמירות חיוביות.
שלבי התרגיל:
- הסבר קצר על חשיבות הדיבור הפנימי: שבו עם הילד והסבירו לו שכל אחד מאיתנו מדבר לעצמו בראש, והדיבור הזה משפיע על איך אנחנו מרגישים. דיבור חיובי לעצמנו יכול לעזור לנו להרגיש טוב יותר ולחזק את הביטחון שלנו.
- עמידה מול מראה: בקשו מהילד לעמוד מול מראה (אפשר גם לשבת מול מראה קטנה). הסבירו לו שבתרגיל הזה, הוא ידבר לעצמו בצורה חיובית ויגיד לעצמו דברים טובים ונעימים.
- אמירות חיוביות: בקשו מהילד להסתכל במראה ולומר בקול לפחות 3 אמירות חיוביות על עצמו. זה יכול להיות משהו כמו "אני חזק", "אני חבר טוב", "אני מצליח לעשות דברים קשים". אם הילד מתקשה לחשוב על דברים חיוביים, עזרו לו עם דוגמאות שמתאימות לאישיות שלו ולכישורים שלו.
- תרגול יומיומי: עודדו את הילד לעשות את התרגיל הזה מדי יום, לפחות פעם אחת. הסבירו לו שזה תרגיל לחיזוק השרירים של הביטחון העצמי, וככל שהוא יעשה אותו יותר – כך הוא יתחזק.
- שיחה אחרי התרגיל: אחרי כמה ימים או שבועות של תרגול, שבו עם הילד ושאלו אותו איך הוא מרגיש אחרי התרגיל. עודדו אותו לשתף את התחושות שלו ושבחו אותו על המאמץ שהוא משקיע בחיזוק הביטחון העצמי שלו. הזמינו את הילד למצוא דברים חיוביים נוספים שהוא מוצא בעצמו, או אפילו גילה במהלך הימים האחרונים, ולהוסיפם לתרגול.
יתרונות התרגיל:
- עוזר לילד להפנים מחשבות חיוביות על עצמו.
- מפתח דיבור פנימי מחזק ומעצים.
- ניתן לביצוע בכל מקום ובכל זמן.
- מחזק את תחושת הערך העצמי באמצעות חזרה על אמירות חיוביות.
*זוהי איננה המלצה קלינית, אלה הצעה להתמודדות עם מצב נתון.
