תכניות העשרה לבתי ספר - אפקט פיגמליון
כאשר אנו מגיעים אל בתי הספר עם תכניות העשרה, לא תמיד הדברים מתחילים בצורה חלקה. לעתים אנו פוגשים ילדים שאינם משתתפים בפעילות, ואף מפריעים למדריך או לילדים אחרים, או ילדים חסרי אנרגיה ורצון לקחת חלק בפעילות, ילדים משתוללים או לא מאמינים בעצמם. במקרים אלו עלינו קודם כל לנטרל את כל הבעיות וההתנגדויות, על מנת לאפשר לכל הילדים להשתתף בסדנה ולהפיק ממנה תועלת. כיצד עושים זאת?
שיטת המחמאות – לשתף ילדים בתוכניות העשרה
את הדרך שבאמצעותה אנו מתמודדים עם בעיות אלו, אנו מכנים ”שיטת המחמאות“. את השיטה אנו מחלקים ל-2 רבדים: אפקט פיגמליון ומחמאות המעצימות את החוזקות של הילד.
כמובן שלפעמים עלינו לפעול גם בגישות נוספות, כמו למשל לגלות יותר אסרטיביות או לבקש עזרה מצוות בית הספר. אך בדרך כלל אנו מצליחים לעשות זאת באמצעות שיטת המחמאות שתמיד עושה אפקט חיובי ביחס של הילד להדרכה.
אפקט פיגמליון
בשיטה זו המדריך מעניק מחמאה חיובית לילד, מחמאה שלא באמת מגיעה לו, דבר אשר גורם לאפקט חיובי על הילד ועל אופן שבו המדריך רואה את הילד. מצב זה גורם למדריך לראות את הילד המפריע באמצעות ”משקפיים ורודות“ ובנוסף מעניק לילד תשומת לב חיובית.
אנו מאמינים כי אין ילד רע, יש ילד שרע לו. ההתנהגות המפריעה היא ביטוי של מצוקות שונות. באמצעות שיטת אפקט פיגמליון אנו מצליחים לבנות אמון עם הילד. עד היום הוא היה רגיל כי בסיטואציות שכאלו המבוגרים נוזפים בו, ופתאום הוא מקבל יחס חיובי שמפתיע אותו. פתאום הוא רואה שמאמינים בו ומתפעלים ממנו. ומסתבר שיחס גורר יחס, שיטה זו יכולה להביא לשינוי ההתנהגות בצורה מפליאה.
נכון, לא תמיד זה עובד, לפעמים יש לנסות שיטות אחרות. אך תמיד כדאי לנסות את השיטה.
דוגמאות ליישום שיטות לתיקון התנהגות
למשל, כאשר אנו רואים ילד שלא משתתף בפעילות, ואז המדריך יגיד לו ”וואו, תקשיב, אתה כל כך עזרת לי היום. ראיתי שהשקעת והתאמצת“. או כאשר יש ילד שמפריע ומשתולל, ואולי כבר הערנו לו ואפילו עירבנו את המחנכת, נוכל לנסות לתת לו מחמאה – מחמאה המשקפת את מה שהיינו מצפים ממנו, כמו למשל ”תמיד שאתה מגיע לשיעורים, יש יותר אנרגיה ואווירה טובה“. כלומר אנו מתארים משהו חיובי המתרחש סביב הילד, וזה מעצים אותו. זה יוצר אצל הילד תחושה שהוא באמת כזה, וכך אנו מעוררים את הפוטנציאל שלו להפוך לילד שכזה, עם כריזמה, יכולות חברתיות ויכולת מנהיגות.
השיטות הללו אולי פועלות בניגוד לאינסטינקט הטבעי. אלו הן סיטואציות בהן אתם מרגישים את הצורך להעיר לילד על התנהגותו, אך דווקא הפעולה ההפוכה יכולה לחולל שינוי התנהגותי חיובי.
דוגמה נוספת, המתאימה למקרים שבהם ילד לא משתתף ולא לוקח חלק בפעילות. במקרה שכזה המדריך יכול להטיל משימה על הילד, תוך כדי הדגשת היכולות המיוחדות של הילד והתאמתו למשימה. משהו בסגנון ”יש לי משימה בדיוק בשבילך, משימה המתאימה לאנרגיות שלך. משהו שרק אתה תצליח לעשות“. כך הילד זוכה ליחס חיובי ומעצים, הנותן לו תחושה טובה ורצון להשתתף במשימה. המדריך חיזק את הביטחון העצמי של הילד, וביצוע המשימה רק מעצים את הביטחון; הילד מרגיש כי ביצע משימה קשה וייחודית.
חיזוק הביטחון העצמי של הילד בשיטת המחמאות
בשיטת המחמאות, אנחנו כל הזמן מחמיאים לילדים. על כל דבר שהילדים עושים אנחנו מחמיאים להם. אנו עושים פעולת ”זכוכית מגדלת“, על כל דבר טוב שהילד עשה, אנחנו מגדילים את זה. אנו מתלהבים ומשבחים את הילד, ואנו עושים זאת גם בשיחות אישיות וגם מול כל הכיתה. אנו מחמיאים לילדים על כל פעולה חיובית, ולו הקטנה ביותר, והם מגיבים בהעצמת אותה התנהגות חיובית. מהניסיון שלנו, זה פשוט עובד! אנו לוקחים את הילד שהכי פחות מצליח במשימה, ומעצימים את הצלחתו.
לדוגמה, כאשר אנו נתקלים בילד שעושה מעט מאוד פעילות, אנו מחמיאים ומעצימים את המעט שעשה. המדריך יפנה אל הילד ויגיד ”איזה יופי של אנרגיה יש לך. איך עשית את זה, לא ידעתי שיש לך כל הרבה אנרגיה“. אפקט פיגמליון יעודד את הילד להגביר את השתתפותו.
במקרה של ילד שמפריע ומציק לילד אחר, המדריך יגיד לילד משהו בסגנון "איזה יופי אתה משתפר ביחס שלך לילדים האחרים, יש לך ממש גישה טובה לילדים".