פעילות בנושא עבודת צוות למבוגרים

לא כל צוות שעובד יחד יודע לעבוד ביחד. אני אסביר, יש כאלה שיושבים יחד בישיבות, מגיבים לאותם מיילים ומחתימים באותה שעון נוכחות, אבל כשמסתכלים מתחת לפני השטח, מגלים שמה שמחבר ביניהם הוא שהם עובדים באותו מקום או נמצאים באותו משרד. ופתאום, כשקצת יוצאים מהשגרה מגלים שעל אף שהם נפגשים יום אחרי יום אין ביניהם תקשורת, אין הקשבה, אין גמישות, אין חיבור.

אז מה כן יש? משימות, משימות ועוד משימות.                                                                                                                      

במקום הזה בדיוק נכנס עולם ה־ODT, לא בתור גימיק, לא בתור “פעילות גיבוש” מעפנה, אלא ככלי אמיתי להנעת תהליך. ODT מאפשר לקבוצה לחוות את עצמה בפעולה, ולהיפגש מחדש, לא דרך שיחות או סמינרים, אלא דרך הגוף, המשחק, הדינמיקה, והקצב של הקבוצה. 

במאמר הזה נדבר על איך זה קורה וניתן שלוש דוגמאות לפעילויות מדויקות, בלי ציוד מסובך, שנוכל לבצע כבר מחר בבוקר, ולראות איך הקבוצה שלנו מתגבשת ממש מול העיניים.

אז למה דווקא פעילות ODT?

במקום לדבר על "שיתוף פעולה", ODT מייצר מצב שבו אי אפשר להצליח בלי שיתוף פעולה.
במקום לבקש מאנשים “לסמוך יותר אחד על השני”, הפעילות יוצרת תלות הדדית טבעית, כזו שמאלצת אותנו לשחרר שליטה ולהקשיב באמת. וזה בדיוק מה שהופך את זה לכל כך אפקטיבי. 

פעילות ODT טובה לא רק מציפה תכנים רגשיים וקבוצתיים, היא גם מאפשרת לעבד אותם בצורה בטוחה, לא מאיימת, בגובה העיניים.
מבוגר שחווה הצלחה בתוך קבוצה, שלומד לסמוך, להוביל, להתגמש, עשוי גם לקחת את החוויה הזו הלאה.
והקבוצה? הקבוצה כבר לא נשארת אותו הדבר.

שלוש פעילויות ODT מדהימות לבניית עבודת צוות בקבוצות בוגרות

פעילות מס' 1 – המעבר השקט

מטרת הפעילות: תקשורת לא מילולית, הובלה שקטה, שיתוף פעולה בלי דומיננטיות.
ציוד: חפץ סמלי קטן (כדור, קובייה, מקל)

מהלך הפעילות:
הקבוצה עומדת במעגל. המשימה: להעביר את החפץ בין כולם לפי סדר קבוע מראש, בלי לדבר בכלל.
המנחה אומר: “החפץ צריך לעבור מיד ליד, לפי הסדר שאתם תחליטו עליו, אבל אסור לדבר, לכתוב או לרמוז מילולית. בסוף, אני אשאל אתכם מה הסדר שנקבע.”
המשתתפים צריכים לפתח שיטת תקשורת שקטה, סימנים, קשר עין, התנסות וטעייה.
לאט־לאט נבנה סדר קבוע.
המנחה יכול לשנות תוך כדי את הכללים (למשל: “כעת החפץ צריך לעבור בכל פעם לשני אנשים מימין”, “כעת בעיניים עצומות”). 

מה זה יוצר? חושף דפוסים של שליטה, סבלנות, מקום של טעות ולמידה. מעודד תקשורת שקטה, ריכוז, הקשבה, לא מילים אלא לאנשים.

עיבוד אפשרי:

• האם הרגשת מבולבל? אם כן מתי?
• מי הוביל את התהליך, גם בלי לדבר?
• לאילו דפוסים שמתם לב?
• איך זה מתקשר לעבודת הצוות שלי ביומיום?

פעילות מס' 2 – גשר הנעליים

מטרת הפעילות: אמון הדדי, אחריות קבוצתית, תכנון משותף
ציוד: הנעליים של המשתתפים

מהלך הפעילות:
המנחה מבקש מכולם לחלוץ את הנעליים. כל הנעליים נפרסות בשורה ארוכה על הרצפה, עם רווחים קטנים בין אחת לשנייה, ונוצר “גשר נעליים”.
המטרה: כל המשתתפים צריכים לעבור רק על הנעליים, בלי לגעת באדמה עד לקצה השני.
החוקים:

• אסור לדרוך מחוץ לנעליים
• מותר להזיז נעליים רק כשאף אחד לא דורך עליהן
• אם מישהו נוגע באדמה הקבוצה חוזרת להתחלה

הטוויסט: המשתתפים לא מקבלים את כל ההוראות מראש. כל שלב נוסף מתגלה תוך כדי, כדי לבדוק את יכולת ההתארגנות והלמידה.

מה זה יוצר:
מחייב שיתוף פעולה, סבלנות, תיאום תנועתי, קצב קבוצתי.
מבליט אנשים שלוקחים הובלה, כאלה שמעודדים מאחורה, ואת מי ששותק ונושא על גבו את הצלחת הקבוצה בלי מילים.

עיבוד אפשרי:

• אילו תפקידים לקחתי על עצמי?
• איפה הקבוצה עבדה טוב? ואיפה התפזרה?
• מה עזר לנו להצליח? מה עצר אותנו מלהצליח?

פעילות מס' 3 – פאזל האנשים

מטרת הפעילות: חשיבה קבוצתית, פתרון בעיות, תכנון לפני פעולה
ציוד: אין צורך

מהלך הפעילות:
המנחה אומר: “הקבוצה צריכה לעמוד בשורה לפי סדר מסוים, אבל מותר לגלות רק חלק מההגדרה”.
לדוגמה:

• "סדרו את עצמכם לפי תאריך הלידה מהמבוגר לצעיר, בלי לדבר"
• "סדרו את עצמכם לפי מספר האחים שיש לכם, אבל בלי לגלות את המספר"
• "סדרו את עצמכם לפי רמת אנרגיה שאתם מרגישים כרגע, בלי להסביר מה זה אומר"

גרסה מתקדמת:
כמה קבוצות מקבלות אתגר זהה, וכל קבוצה צריכה גם להציג איך היא פועלת, ולנמק את הבחירה שלה.

מה זה יוצר:

מאפשר לקבוצה לחשוב יחד, לשער, לבדוק ולהסכים על משמעות משותפת מבלי להסתמך על סמכות חיצונית.
פעילות זו מציפה הרבה דפוסים של דומיננטיות, תסכול או הקשבה.

עיבוד אפשרי:

• איך החלטנו על המשמעות של המשימה?
• איפה היה קושי להסכים?
• איך עבדנו מול חוסר וודאות?

לסיכום, ODT הוא לא קסם, הוא פשוט נותן לקבוצה לחוות את עצמה מחדש.
הפעילות עצמה אולי תיגמר תוך שעה, אבל הדינמיקה שתתעורר בה, תמשיך להדהד הרבה אחרי.
ההבנה שכל אחד מהצוות רלוונטי, שכל קול חשוב, ושגם מבוגר צריך לפעמים לעבור דרך הגוף והרגליים כדי להגיע ללב, זה כבר שינוי.

אנחנו כמנחים יכולים לבחור, להפעיל פעילות בשביל "שיהיה נחמד", או להפעיל אותה כמו כלי חיתוך עדין, שמגלה מה קורה מתחת לפני השטח, ופותח הזדמנות אמיתית לצמיחה משותפת. והצוות? הוא אולי יתחיל כקבוצה של אנשים, אבל אם נעשה את זה נכון, הוא יסיים כצוות חזק ומאוחד.