אחת הדרכים החזקות והיעילות לכך היא באמצעות פעילויות ה ODT – פעילויות אתגריות המתבצעות לרוב מחוץ לכיתה: בחצר, בטבע או בכל מקום שובר שגרה ובנויות על שיתוף פעולה, תקשורת ולקיחת אחריות. פעילויות מסוג זה יכולות להפוך קבוצה של תלמידים לקבוצת חברים, ולהפוך את חווית הלמידה למהנה, מעשירה ומעצימה. אז אם נכנס קצת לעומק, מה כל כך מיוחד בפעילויות ה-ODT שהופך אותן לכלי חינוכי חשוב ועוצמתי?
תחושת שייכות אמיתית
אחד הצרכים הבסיסיים ביותר של כל תלמיד הוא להרגיש שהוא שייך. בכיתה, לעיתים קרובות השייכות נוצרת סביב הישגים לימודיים או השתייכות לקבוצות חברתיות מסוימות, מה שעלול לגרום לילדים מסוימים להרגיש בצד. פעילויות ODT משנות את התמונה: הן מציבות את כל הילדים באותו קו זינוק, רחוק מהלוח, מהמבחנים ואפילו מהתיוגים החברתיים. מחוץ לכיתה, לכל אחד יש מקום, זה שיש לו חוש לבנות דברים, זו שנותנת מילה טובה, ההוא מלא האנרגיות שמרים את כולם ברוח חיובית וכדומה. דרך ההתנסות המשותפת וההתמודדות יחד עם אתגרים, נוצרת שייכות שמבוססת על חוויה, על חיבור אנושי עמוק, ולא על תוויות.
חיזוק הקשרים החברתיים דרך תקשורת פעילה
בפעילויות ה ODT, התקשורת אינה מותרות, היא תנאי בסיסי להצלחה. תלמידים לומדים לדבר אחד עם השני כדי לתאם צעדים בדרך למטרה, להסביר רעיונות, לתמוך בקושי, או להתגבר על קונפליקטים בזמן אמת. תוך כדי הפעילות אין מקום ל"אני לא מדבר איתו" – כולם באותה סירה. הנוכחות מחוץ לכיתה מייצרת מרחב של קשב הדדי, של מבטים ישירים ושל שיחות אותנטיות. החיבורים החברתיים שנוצרים שם הם עמוקים יותר, מבוססים יותר, ולעיתים אפילו מתקנים קשרים בעייתיים מהכיתה.
פיתוח כישורי שיתוף פעולה ואחריות הדדית
כדי להצליח במשימות בחוץ – כמו בניית מגדל, פיצוח חידה או העברת חפץ ממקום למקום בעבודת צוות, נדרש מכל אחד ואחד שייקח אחריות על חלקו במשימה. הפעילויות מחייבות חלוקת תפקידים, יכולת להקשיב לאחר, גמישות מחשבתית, ונכונות להתפשר. תלמידים לומדים שלא תמיד הדעה שלהם תתקבל, ויחד עם זאת גם אם מישהו אחר מוביל, יש להם תפקיד חשוב בתהליך. זוהי מעבדה מעשית להיווצרות של צוות אמיתי, כזה שפועל מתוך כבוד, רגישות ומטרה משותפת. כשהתלמידים חוזרים לכיתה לאחר חוויה כזו, האווירה משתנה – מתחילים לראות זה את זה כשותפים, ולא כמתחרים.
הזדמנות לפרוץ את גבולות הדימוי העצמי
בכל כיתה יש תלמידים כאלו ואחרים שמקבלים "תפקיד" לא כתוב – הילד המפריע, הילדה הביישנית, התלמיד ה"לא מוצלח". לפעמים, גם הם עצמם כבר מאמינים בזה. אבל בשטח, המוסכמות האלה נשברות. התלמיד ש"רגיל" להיכשל במבחנים מגלה שהוא הראשון שידע להוביל את הקבוצה, הילדה שקטה מתבלטת ביצירתיות או ברגישות לצרכים של אחרים. פעילות ה-ODT יוצרת פלטפורמה שבה ילדים יכולים לגלות את עצמם מחדש, לראות שיש להם כוחות שלא הכירו, ולבנות דימוי עצמי חיובי מתוך חוויה ממשית. ההשפעה הזו ניכרת גם בכיתה – בביטחון, במוטיבציה ובנכונות "להיות חלק".
חוויות משותפות שבונות זיכרון קבוצתי
לבני אדם, ובעיקר לילדים יש נטייה טבעית להיקשר דרך חוויות. כשהכיתה עוברת יחד חוויה אתגרית, מהנה או מצחיקה, משהו בלב נפתח. פתאום יש בדיחות פנימיות, זיכרונות משותפים, תחושת "עברנו את זה יחד". אלה הופכים להיות "אבני הבניין" של החיבור הכיתתי, מה שמגבש את הקבוצה גם ברגעי קושי. כשיש חיבור רגשי שנבנה על חוויה משותפת, קל יותר לפתור קונפליקטים, יש יותר סבלנות אחד לשני, והאווירה בכיתה נעשית חיובית יותר לאורך זמן.
לסיכום, פעילויות ODT הן הרבה מעבר ל"יום כיף", הן כלי חינוכי עוצמתי שמסוגל לשנות את דינמיקת הכיתה מהיסוד. הן יוצרות כיתה מגובשת, לא דרך דיבורים, אלא דרך עשייה, עשייה משותפת, כנה ומאתגרת. כל מורה ומדריך אשר מעוניין להוביל כיתה שיש בה אמון, קשרים טובים ושיתוף פעולה – ימצא בפעילויות ה ODT שותף טבעי ומדויק לדרך.
