בוא נתבונן לרגע על הרגע הזה שהילדים יוצאים מהכיתה, מהמסכים ומהשגרה, יוצאים לטיול בחיק הטבע ופותחים את עצמם לחוויה שונה לגמרי מהשגרה היומיומית שלהם, חוויה המתרחשת בתוך הטבע, במקום שבו כל דבר חי, זז ונושם.
מה קורה כשאנחנו מזמינים אותם להסתובב בין עצים, ללכת על השביל, להרגיש את הרוח ולשמוע את הקולות שמסביב? זו לא סתם הפסקה מהשגרה למשחק בחוץ, זו פעילות שמכילה בתוכה עולם שלם של הזדמנויות, למידה וחיבור.
פעילות ODT בטבע היא סוג אחר לגמרי של חוויה, שמדברת אל כל החושים ומאפשרת למשתתפים להשתחרר, לפרוץ גבולות, להרגיש את הטבע, להרגיש מחוברים לעצמם, לאחרים ולעולם שסביבם.
אבל מעבר לכיף ולתנועה, יש כאן הזדמנות נדירה ליצור שינוי אמיתי, להתנסות ולהתפתח, בדרך טבעית, חיה ומשמעותית.
במאמר הזה אני מזמין אתכם לפתוח את הראש (בכאילו 😂) ליתרונות המדהימים של פעילות ODT בטבע, ולהבין למה דווקא הטבע הוא המקום המושלם לחוויות הכי אמיתיות ועמוקות שלנו.
החיבור הטבעי בין האדם לטבע
הטבע מזמן לנו מרחב שונה לגמרי מהיומיום.
הוא לא רק רקע, אלא שותף פעיל בפעילות ובחוויה של הילדים.
המגע עם האדמה, הרוח והעצים מעורר אצל הילדים תחושת שייכות עמוקה לעולם שסביבם.
זה מחבר אותם גם לעצמם, להרגע, להקשיב, להתבונן ולמצוא את המקום הפנימי שלהם.
פעילות ODT בטבע פותחת את הגבולות
בטבע, הכל נראה אחר: המרחב פתוח, האפשרויות בלתי מוגבלות, והחוקים שונים.
כאן הילדים יכולים לשחרר את עצמם, לפרוץ את הגבולות האישיים שלהם ולגלות יכולות חדשות בעצמם ובחברים הסובבים אותם.
הטבע מאתגר אותם ומזמין אותם להתמודד עם פתרון בעיות, קבלת החלטות ולקיחת אחריות באופן קצת שונה מאשר בתוך המבנה – המקום הרגיל והבטוח שלהם.
למידה חוויתית המשלבת גוף ונפש
כמדריכים, אנחנו יודעים שפשוט לדבר זה לא מספיק.
בטבע יותר מתמיד, הילדים לומדים דרך התנסות, דרך תנועה, שיתוף פעולה, ובעיקר דרך חוויה שמדברת אל כל החושים.
הם חווים הצלחות, קשיים, גיבוש וחיבור קבוצתי באופן אותנטי.
זה מחזק לא רק את הכישורים המעשיים, אלא גם את הביטחון העצמי והמודעות העצמית שלהם.
יצירת זיכרונות שמשאירים חותם
חוויות בטבע הן לרוב חוויות בלתי נשכחות.
הן מחברות בין הילדים, בין הילדים למדריכים, ובין כולם לטבע עצמו.
הזיכרונות הללו מתיישבים בלבבות, ויוצרים "סיפור משותף" שמחזיק את הקבוצה יחד גם אחרי סיום הפעילות.
ומה עם הקושי לנהל פעילות בחוץ?
נכון, בואו נדבר בכנות: לעבוד בטבע זה לא תמיד פשוט.
אין קירות שתוחמים את הקבוצה, אין כיסאות שמסדרים את כולם במקומות בצורה מסודרת, ויש לא מעט גירויים מסביב כמו צלילים, רעשים, עצים, גבעות ש"קורצות" לילדים לטפס עליה באמצע ההסבר ועוד ועוד.
ולכן לא מעט מדריכים נמנעים מלהוציא קבוצות החוצה, מתוך חשש ש"אי אפשר לשלוט עליהם" או ש"הם יתפזרו בכל מקום". אבל דווקא כאן נמצא היתרון הגדול:
הטבע מאלץ אותנו כמדריכים לעבור עם הילדים תהליך אמיתי. הטבע מאלץ אותנו לעבוד לא רק על התוכן, אלא גם על הקשב, הגבולות, והאחריות האישית שלהם.
במרחב הפתוח, הם לא נשארים מרוסנים מתוך פחד או ציפייה, אלא מתוך בחירה. לאט לאט הם לומדים להחזיק את עצמם, להקשיב באמת, לשתף פעולה גם כשהתנאים לא "מושלמים" ולעבוד עם ההפרעות הסביבתיות. ניהול פעילות בטבע דורש מאיתנו יותר נוכחות, יותר גמישות, וקצת יותר עבודה, אבל דווקא בגלל זה, הוא מפתח גם אותנו וגם אותם, ולדעתי, ללא ספק זה שווה את זה. כי ילד שלומד להקשיב בתוך הטבע ולהשתלב בתוך קבוצה גם בלי שולחן מולו או קיר מאחוריו, הוא ילד שיקח איתו את היכולת הזו לכל מקום אחר.
לסיכום, פעילות ODT בטבע מציעה לכולנו כאחד, מדריכים ומשתתפים, חוויות של צמיחה והתפתחות שלא ניתן להשיג באותה העומק במקום סגור. הטבע יוצר מרחב רחב ופתוח שמאפשר לילדים ולמבוגרים יחד להתנסות, לגלות, ולהתמודד עם אתגרים בצורה חופשית ואותנטית.
החיבור הישיר אל הטבע מעורר אצל המשתתפים מודעות פנימית, מעצים את תחושת השייכות והקבוצה, ומחזק את הביטחון העצמי דרך למידה חווייתית הכוללת את כל החושים. יתרונות אלה לא רק מעשירים את חוויית הפעילות, אלא גם משפיעים לטובה על תהליכים חינוכיים עמוקים, ויוצרים זיכרונות חזקים שיכולים ללוות את המשתתפים לאורך זמן.
בנוסף, אנחנו כמדריכים, יוצאים מהשגרה, מקבלים טעינה מחודשת של אנרגיה ויצירתיות, ונחשפים לאפשרויות חדשות להניע וללוות את הקבוצות שלנו. כשאנחנו בוחרים לפעול בטבע, אנחנו בוחרים בנתיב שמשלב חוויה מיוחדת, ערך ומשמעות, ובכך מובילים את הילדים לגלות את עצמם ואת העולם סביבם בדרך שמרגשת, אותנטית ומעצימה.
בהצלחה 🙂
