"אני לא רוצה להשתתף!" – אוף, כמה זה מתסכל לשמוע את המשפט הזה מהמשתתפים בפעילויות שלנו. במיוחד שאנחנו אובדי עצות ולא יודעים איך להחזיר את אותו ילד או ילדה לפעילות.
אז נכון , לעיתים ילדים עשויים להימנע או לסרב להשתתף בפעילויות שונות, בין אם מדובר בשיעור לימודי, או פעילות חברתית בשעות בית הספר או חוג בשעות אחה"צ. במקרים רבים, סיטואציות בהן ילד או ילדה מסרבים להשתתף עשויות להוביל לתסכול הן מצד המורים, המדריכים או ההורים והן מצד הילדים עצמם. לכן, לשם התמודדות מיטבית עם הסיטואציה, הדבר החשוב ביותר הוא להבין את הסיבות להתנגדות של הילד או הילדה להשתתף ולמצוא דרכים מתאימות להתמודדות עם הסיטואציה באופן שמכבד את הילד ומעודד אותו להשתתף מרצונו.
למה הוא/היא לא רוצה להשתתף??
אז ראשית, לפני שננסה לפתור את הסיטואציה ולהחזיר את הילד לפעילות, ננסה להבין את הסיבות לחוסר הרצון שלו להשתתף. ישנם מספר גורמיים עיקריים שברוב המקרים הם יהיו הסיבה להימנעות של הילד מלהשתתף בפעילות:
- חרדה חברתית – פחד מהערכה של אחרים או חוסר ביטחון עצמי – " מה יחשבו עליי?" "מה יקרה אם אני לא אצליח במשימה?" "אני מעדיף להימנע רק שלא יגידו לי כלום ולא יצחקו עליי".
- חוסר עניין (פעילות קלה מידי) – לפעמים, הילד פשוט לא מתחבר לתוכן הפעילות או מוצא אותה משעממת.
- קושי קוגניטיבי (פעילות קשה מידי) – להבדיל מפעילות קלה מידי שנתפסת כ"משעממת", לעיתים הפעילות או השיעור עשויים להיות מאתגרים מידי דבר שעלול לפגוע בערך העצמי של הילד ולמנוע ממנו להשתתף.
- עייפות, מצוקה רגשית או מצוקה פיזית – חוסר שינה, רעב או חוסר נוחות פיזית עשויים להשפיע על המוטיבציה. כמו כן מצב רגשי ירוד של הילד גם כן עלול לגרום לו לרצות להתכנס בעצמו ולשבת בצד.
- צורך בעצמאות – רצון לשלוט במצבים ולקבוע בעצמו מתי להשתתף.
אז מהי הדרך הטובה ביותר לרתום את הילד ולהחזיר אותו לשיעור או לפעילות?
אז כיצד אנחנו מבינים מהי הסיבה שהילד לא מעוניין להשתתף, וכמובן כיצד אנחנו רותמים אותו לחזור ולהיות חלק מהפעילות?
1. יצירת סביבה בטוחה ותומכת
ראשית, חשוב לוודא שהילד מרגיש בטוח להביע את עצמו מבלי לפחד מתגובה שלילית. יש לגלות אמפתיה כלפי רגשותיו ולתת לו להבין שהחששות שלו לגיטימיים. כשנפנה לילד במטרה לרתום אותו ולהחזיר אותו לפעילות (ואף בכל סיטואציה אחרת בה אנו מתקשרים עם הילדים) נשתמש בשיטה שנקראת "עיניים טובות" – נפנה לילד ברכות, נשאל אותו לשלומו וננסה לתת לי את התחושה והביטחון שאנחנו כאן בשבילו בכל סיטואציה.
2. שיח פתוח ושאלות מכוונות
במקום לכפות השתתפות, נפנה לילד ב"עיניים טובות" ונשאל אותו בעדינות שאלות מכוונות שיעזרו לנו להבין את הבעיה:
- "מה שלומך? איך אתה מרגיש?"
- "מה מרגיש לך לא נוח בפעילות הזו?"
- "איך אני יכול לעזור לך להרגיש יותר בנוח?"
- "מה היית רוצה לשנות בפעילות כדי שיהיה לך יותר מעניין?"
בחלק מן המקרים, ילדים יבחרו שלא לענות תשובות ברורות על השאלות. לכן ננסה לשאול אותן שאלות ממוקדות יותר שאולי יאירו לנו מעט את סיבת חוסר ההשתתפות:
- "מישהו פגע בך?"
- "מישהו אמר לך משהו מעליב?"
- "אתה מפחד שמשהו יקרה במידה ותשתתף?"
3. התאמת הפעילות
אם הילד מוצא את הפעילות משעממת או קשה מדי, ראשית ננסה להבין האם עוד ילדים מרגישים ככה. במידה והוא לא היחיד נשנה מעט את הפעילות ונתאים אותה לרמת הקבוצה.במידה והוא היחיד שמרגיש כך ניתן לו תפקיד מיוחד המתאים לרצונו וליכולותיו: להיות אחראי על המוזיקה, לצלם את הפעילות, להיות השופט, להיות אחראי על הסדר במשימה או כל תפקיד כזה או אחר שירתום אותו למשימה ויוציא אותו ממנה עם תחושת ניצחון.
4. מתן בחירה ואחריות
כאשר נראה שהילד לא משתתף מכיוון שמרגיש שמרגיש חוסר שליטה במצב וזה יוצר אצלו תסכול, ניתן להציע לו אפשרויות בחירה שיעזרו לו להרגיש קצת יותר בשליטה : ליד איזה חבר לשבת, עם איזה חלק של פעילות נתחיל, באיזו קבוצה להיות וכדומה.
5. חיזוק חיובי
מתן מחמאות והכרה במאמצים של הילד, גם אם השתתף רק באופן חלקי, חיזוקים ומחמאות יכולים לעודד אותו להמשיך ולהשתתף בעתיד. לדוגמה:
- "ראיתי שניסית, וזה ממש נהדר!"
- "אני מעריך את זה שהצטרפת, זה היה משמעותי לכולם."
6. עבודה על רגשות ותחושת מסוגלות
אם ההתנגדות נובעת מחשש או חוסר ביטחון, ניתן לעבוד עם הילד על חיזוק תחושת המסוגלות שלו באמצעות הצבת מטרות קטנות וחיזוקים חיוביים – "בוא להשתתף 5 דקות בלבד, במידה ותרצה לצאת מהפעילות אחרי, תוכל לצאת". כמובן שנחזק אותו על כל מטרה קטנה שצלח!
7. גישה הדרגתית
במקום לצפות מהילד להשתתף במלוא הפעילות מיד, ניתן להציע לו להשתלב בהדרגה, דבר זה עשוי להעניק לילד ביטחון רב ואמון במדריך. לדוגמה:
- "תתחיל בלצפות בפעילות, ואם תרגיש בנוח, תוכל להצטרף."
- "אתה רוצה לנסות רק את החלק הראשון, ואחר כך להחליט אם להמשיך?"
לסיכום
התמודדות עם סירוב ילדים להשתתף בפעילויות דורשת הבנה, רגישות וגמישות. במקום לכפות עליהם להשתתף, חשוב לזהות את הסיבות לחשש שלהם ולספק להם תחושת ביטחון ושליטה. באמצעות תקשורת פתוחה, התאמות יצירתיות, חיזוקים חיוביים וסבלנות, ניתן לעודד ילדים לקחת חלק בפעילויות מתוך רצון פנימי ולהפוך את חוויית הלמידה או ההשתתפות לחיובית יותר.
בהצלחה רבה 🙂
